חללי עבודה משופצים: דיווחים מהשטח
מיכאל (מיכי) סתר הוא הבעלים של SETTER, אחד ממשרדי האדריכלות הנחשבים בארצנו. עם ניסיון של ארבעים שנה מאחוריו והתמקצעות מיוחדת בעיצוב חללים גדולים ומשרדים בפרט. הוא מעצב כיום את המשרדים של שמות כמו: גוגל, דרופבוקס, פייסבוק, Dell-EMC, פורש, סיסקו, פייבר ועוד. סתר מדבר על חללי העבודה המשותפים מתוך היכרות איתם, כמי שהיה שם מהיום הראשון לעצב ונשאר בסביבה כדי להתבונן בהתפתחות.
המנהלים מצביעים ברגליים
"פעם אמרו שבארץ אי אפשר לעבוד בכזה אופן ספייס (חלל עבודה משותף) כי נורא רועש. אבל בכל החברות שבהם עיצבנו חללי עבודה בשנים האחרונות זה היה אופן ספייס טוטאלי. בלי קיוביקלס, בלי מחיצות בין העובדים, הכל פתוח".
סתר מדבר על כך שבמיוחד המנהלים והמעסיקים הם אלה שמתווים את הכיוון לאופן הספייס. זה מעלה נקודה מעניינת והיא הפער בין הגישה של העובדים כלפי חללי עבודה משותפים, לעומת גישת המנהלים. חלק מהטוקבקים מראים שהעובדים לא בהכרח מרוצים מהסידור הזה. הם מביעים תלונות של עובדים שמעדיפים שקט במקום העבודה. גם חלק מהמחקרים בנושא שמניינם הולך ועולה עם האצת הפופולריות של חללי העבודה המשותפים, מצביעים על פרודקטיביות של עובדים שנפגעת בעקבות הסחות דעת.
ויחד עם זאת המנהלים בוחרים בדרך הזו בזה אחר זה ודיווחיהם הנם חד משמעיים: עלייה בתפוקה ושינוי חיובי בהוויי המשרד. ללא ספק היתרונות הבולטים שמשיגים את העלייה המיוחלת בפרודוקטיביות הם, המודולריות של החלל והתקשורת בין האנשים. "אם רוצים לעשות שינויים לא צריך להתחיל להביא קבלנים ולשבור קירות, מדובר בשינויי ריהוט. תקשורת בין אנשים היא ללא ספק טובה יותר בחללים פתוחים כאלה. מכיוון שבחברות הייטק מאוד רוצים תקשורת ושיתופי פעולה בין אנשים מעודדים אופן ספייס". סתר מספר כי לאחרונה עיצב הצוות שלו חלל עבודה שבערב אפשר לפרק אותו על מנת להפוך את החלל לאולם אירועים. הגמישות הזו היא סנסציה ותקדים בעולם העסקי וביטוייה ניכרים משמעותית בחיסכון העלויות הכוללות של החברה.
לא הכל ורוד
סתר לא מתעלם מהחסרונות ונותן גם עליהם את הדעת. הוא מדבר על אובדן הפרטיות בעידן חללי העבודה המשותפים ועל הסחות הדעת בשני המישורים: אקוסטיות וויזואליות. הוא מציין בכלל זה אפילו את ריחות ארוחת הצהריים שהנן הסחה ברובד חושי נוסף. היינו מצפים שהחברות יעשו כל שביכולתן כדי למזער הפרעות אלה אבל הבחירות של הלקוחות של סתר מצביעות אחרת. בעוד שניתן לשפר את האקוסטיקה באמצעות שטיחים ותקרות מיוחדות הרבה פעמים בוחרים המנהלים דווקא ברצפות בטון שאינן מבודדות רעש בצורה הטובה ובתקרות תעשייתיות שחושפות את הצנרת והתשתיות. "אנשים מעדיפים את הלוק על האקוסטיקה. יש חברות שלמות שיושבות על רצפת בטון בלי אקוסטיקה – ומתפקדות. בחברות הייטק צעירות שמחפשות את הוייב והאנרגיה הרעש הוא חלק מהעניין. כשאנשים רוצים להתבודד או להתנתק הם יושבים עם אוזניות", הוא אומר.
ההתמסרות המוחלטת
על פי ההזמנות של הלקוחות של סתר אפשר ללמוד שהרעש וההסחות הן לגמרי חלק מהאנרגיה הצעירה הפועמת שמבקשים המנהלים להזרים בעורקי העשייה של עובדיה. אנרגיה בקצב שייחודי רק לחברה שלה שמעצבת את הקסם המיוחד שהוא רק שלה. ממש כמו רעש של עיר המעצב אופי מסוים שמשתנה מעיר גדולה אחת למשנותיה. ביטוי נוסף להתמסרות המנהלים של החברות הגדולות לתרבות העבודה שמביאים איתם חללי העבודה המשותפים, ניכרת בהחלטה של רבים מהם לוותר לגמרי על משרד פרטי ולשבת באופן ספייס ביחד עם העובדים. ביטויי ההיררכיה כפי שהכרנו אותם מעידן הקיוביקלס נעלמים כליל. הערכים שמנחים את התרבות החדשה הם ערכים של שוויון, שקיפות ודמוקרטיה. כשרוצים להתנתק או לנהל שיחות פרטיות משתמשים בחדרי ישיבות או תאי טלפון שתוכננו בדיוק למטרה זו. "גם במשרדים נפרדים שבהם יושבים שניים או שלושה בחדר אם מישהו צריך לדבר בטלפון הוא יוצא לחדר המדרגות", אומר סתר.
משרד אדריכלים סתר https://goo.gl/aF3Cv3
תודה רבה ל "כלכליסט" על המידע https://goo.gl/jjzqRK
