רחובות מובילה מגמה נדל"נית חדשה בישראל: מיקרו משרדים למכירה בחלל עבודה משותף

מחירו של מיקרו משרד בחלל עבודה משותף החל מ-95 אלף שקל, השקעה שיכולה להניב כ-13% תשואה שנתית

מתחם העסקים פארק הורביץ במערב רחובות מביא את הבשורה האחרונה בעולם חללי העבודה המשותפים: לא עוד תשלומי שכירות מנופחים מדי חודש או לפי שעה, אלא רכישה של מיקרו משרד בחלל עבודה משותף כנגד תשלום חד פעמי במחיר של החל מ-95 אלף שקל.

חברת OFFIX PRIVATE שעומדת מאחורי המיזם החדש, מציעה לרכישה כ-70 מיקרו משרדים בקומה אחת בפארק הורביץ ברחובות, בשטחים שמתחילים ב-6 מ"ר. כל מיקרו משרד יימכר ברמת גמר עם אינטרנט מהיר וחלקם אף יכללו ריהוט מלא. השטחים המשותפים בקומה יכללו חדרי ישיבות, מטבחים מאובזרים וטרקליני עסקים לשימוש הרוכשים.

מחירם של המשרדים המוצעים לרכישה ב-OFFIX PRIVATE משתנים בהתאם לגודלם. מחירו של חדר סינגל בשטח כ-6 מ"ר החל מ 95,500 שקל, מחירו של משרד דאבל בשטח של כ-8.67 מ"ר החל מ 131,700 שקל, משרד תלת בשטח של 11.37 מ"ר החל מ-152,500 שקל, משרד חיצוני עם חלון בשטח של 15 מ"ר החל מ-182,000 שקל, יחידת משרד עם חלוקה פנימית של קירות זכוכית בשטח של כ-31.23 מ"ר החל מ-369,900 שקל ויחידת משרדים גדולה החל עם חלוקה פנימית וקירות זכוכית בשטח של כ-37.323 מ"ר החל מ-429,500 שקל.

בנוסף הרוכשים ישלמו דמי ניהול קבועים ובתמורה יזכו לשירותיה של חברת ניהול שתהיה אחראית על התשלומים, תטפל בעבודות אחזקה שוטפות ותספק גם שירותים משרדיים בתעריפים ידועים מראש.

מאחורי המיזם עומד יזם הנדל"ן הוותיק משה פלדמן, העוסק ביזמות נדל"ן מעל 35 שנה ומאחוריו פרויקטים רבים בתחום. בין היתר פלדמן אחראי להקמת חברת OFFIX – המציעה להשכרה חללי עבודה ב-2 מתחמי עסקים בראשון לציון.

קומת המשרדים בה מוקמים המשרדים למכירה מתפרשת על פני שטח של 1,200 מ"ר וממוקמת בקומה 4 מתוך 5 קומות בבניין המשרדים האלה שבמתחם העסקים פארק הורביץ במערב רחובות. למתחם גישה תחבורתית נוחה לכל הצירים המרכזיים – הוא צמוד לכביש 411 שמקשר לצומת ביל"ו ולכביש 42, ובעל גישה נוחה לכבישים 431, 6 ו-4.

על אף הגידול המתמשך בדרישה לחללי עבודה משותפים, הקמה וניהול שלהם עדיין דורשים השקעת סכום כסף גבוה ביותר. לכן השקעה כזו נותרה עד היום בהישג ידם של בעלי אמצעים ולא של האזרח הפשוט. המיזם החדש מאפשר גם למשקיעים קטנים לקחת חלק במהפכת חללי העבודה – גם בהשקעה של סכומים נמוכים יחסית.

המיזם החדש מעורר סקרנות ועניין גם בקרב משקיעי נדל"ן, שכן בעוד שהתשואות הידועות במשק עומדות על בין 7%-8%. התשואות מרכישת חלל עבודה נעות בין 10% ל-13%. נכס שיירכש בכ-95 אלף שקל, יכול להניב הכנסה חודשית של אלף שקלים בחודש ויחזיר את ההשקעה ככל הנראה תוך 7 שנים.

משה פלדמן: "ההחלטה להציע אפשרות של רכישת משרדים בגדלים משתנים במתחמי העבודה המשותפים היא נישה חדשה להשקעה, שמתאימה למשקיעים קטנים וגדולים ומאפשרת לשלם החל מ-100 אלף שקלים על נכס נדל"ני מניב שרשום על שמך בטאבו. ההצעה החדשה מעוררת סקרנות רבה בשוק, בין היתר הודות לתשואה הגבוהה שלה אל מול שאר אפיקי ההשקעה. לאור הביקוש הגבוה לעבודה בחללים משותפים, נכסים אלו נהנים מסיכויי השכרה גבוהים. בנוסף, כשרוכשים את המשרד הוא כבר מעוצב ומאובזר ברמת גימור גבוהה – לכן אין צורך להשקיע סכום נוסף בשיפוצו. זה בדיוק הזמן לקפוץ על הספינה. הרבה אנשים היום מבינים שבמקום לרכוש משרד בסכום גבוה ולדאוג לו מא' ועד ת', משתלם יותר לרכוש משרד בחלל משותף – ללא כאבי ראש, במחיר הוגן ועם תשואה אטרקטיבית".

המאמר פורסם לראשונה בעיתון ערים

הרגע הגדול הגיע. הרעיון הפך לתכנית, שיווקתם, הצגתם, עוררתם סקרנות, קיבלתם גיבוי ומימון וכל מה שנשאר הוא לשכור משרד ולהתחיל לעבוד. נשמע קל, לא? אז לעשות את זה, זה באמת לא קשה, אבל לעשות את זה נכון מצריך תכנון וגיבוש חזון ברור, שיהווה נקודת מימוש בפועל של ציפיותיכם לגבי השאלה, כיצד החלום שלכם אמור להיראות במציאות. איגדנו עבורכם מספר פרמטרים מהותיים, שאנו ממליצים לכם בחום, לקחת בחשבון כאשר אתם ניגשים לגבש את ההחלטה היכן אתם עומדים למקם את המשרד שלכם.

עבור מי אני שוכר?

כשפותחים עסק או מתחילים פרויקט חדש לבד ומאפס, יש נטייה לעשות את כל ההחלטות והחישובים בהתאם להעדפותינו האישיות, אך זוהי טעות. זכרו שמי שעומד להוציא את הבייבי שלכם מהכוח אל הפועל ולייצר עבורכם את הרווחים אלו העובדים שלכם. לכן טקטיקה מצוינת כאשר מגבשים החלטה בדבר בחירת מיקום חלל העבודה שלכם, היא לייצר קלסתרון של העובד האידיאלי שלכם. אפשר לייצר קלסתרון אחד, שלושה, או אפילו חמישה. פרטו בכתב מי האנשים שיעבדו אצלכם: בני כמה הם? איפה הם גרים? היכן סביר שהם יאהבו לאכול את ארוחת הצהרים שלהם? כיצד הם עשויים להתנייד מהבית לעבודה? משפרטתם את התשובות לשאלות אלה, נסו למצוא את המכנים המשותפים אשר מקשרים בין העובדים הדמיוניים שלכם. למשל: אם אתם צריכים לגייס מתכנתים ואנשי מערכות מידע, עליכם לחשוב באיזה ערים ישנו ריכוז של אנשי מקצוע כאלה. כדאי לשקול לבחור את מיקום המשרד בסמוך לריכוז כזה,  בכדי להפוך את מקום העבודה שאתם מציעים לאטרקטיבי יותר עבור מועמדים פוטנציאליים. זכרו שאתם בתור מנהלים תהיו הרבה יותר גמישים בשעות העבודה ותנאיה. מי שיבלה את רוב הזמן במשרד אלו העובדים שלכם, ולכן בכל החלטה שאתם לוקחים עליכם לשים את טובתם לנגד עיניכם, זאת באם חשוב לכם לייצר סביבת עבודה תומכת ונוחה שתשמר אותם לאורך זמן.

נגישות

הפרמטר החשוב ביותר שממנו מתחילים ואתו מסיימים את מלאכת השיקולים שיובילו לבחירת מיקום המשרד שלכם הוא נגישות. המשרד שלכם עומד להיות מוקד "עלייה לרגל" של כל מי שייקח חלק בפעילות שלכם, ולו הקטן ביותר. העובדים שלכם, האורחים שלכם, שותפים פוטנציאלים, שליחים מטעם חברות שליחויות ועוד רבים ומגוונים. אתם צריכים להיות בטוחים שהבחירה שלכם מכסה אפשרויות נגישות עבור כל אמצעי תחבורה שבאמצעותו עשויים האנשים האלה להגיע אליכם. החל מחניון גדול מספיק ובשאיפה חינמי עבור האורחים שלכם וכלה באמצעי תחבורה זמינים ונגישים. לעבוד במרכז תל אביב לדוגמה, זה נחמד מאד מבחינת סביבת העבודה, אבל אם אתם נמצאים במקום שבלתי אפשרי למצוא חנייה סביבו ושהות בחניון עולה לאורח שלכם עשרות שקלים, ובכן זה קצת מוריד את החשק להגיע אליכם. ככל שההגעה אליכם נגישה יותר, כך תפחיתו את ההתנגדויות ותעלו את הסיכויים שפגישה במשרדכם תצא לפועל. עליכם לוודא שנתיבי תחבורה ציבורית כמו אוטובוסים ורכבת עוצרים קרוב למיקום הנבחר שלכם. הרבה פעמים ישנם מצבים שאוטובוס מפרבר מסוים מגיע רק עד לכניסה לאזור תעשייה ולא פנימה, ומה שייאלץ את האורח שלכם להזמין מונית, או לשלוף אתכם מהמשרד על מנת לתת לו טרמפ, וזאת אם הוא ירגיש מספיק בנוח לבקש מכם עזרה מה שבדרך כלל לא קורה. אתם רוצים להימנע ממצבים לא נוחים כאלה ולפשט כמה שיותר את ההגעה אליכם. אל תשכחו לוודא שיש מקום חנייה נוח עבור אופניים, קורקינטים ממונעים, אופניים חשמליות וכד'. אלו דברים קטנים שלעיתים שוכחים לחשוב עליהם, שמבחינת העובד הם הא'-ב' של תנאי ההעסקה שלהם.

סביבת עבודה

אנחנו חיים בתקופה של אבולוציה תרבותית. מחקרים מראים שהחברה המערבית עלתה שלב בסולם הצרכים של מאסלו. אי לכך, דברים שמנהלים אולי לא נתנו עליהם את הדעת כלל לפני עשרים או שלושים שנים, יכולים להיות מהותיים כיום. לכן אם אתם שואפים לייצר סביבת עבודה צעירה ותוססת עליכם לדעת שיש אטרקציות בנוף מקום העבודה שחבר'ה צעירים ועדכניים אוהבים ומחפשים. הדבר אולי הכי חשוב הוא היצע רחב לסעודת צהריים דשנה ומספקת. מצד אחד, אתם לא רוצים להימצא בלב אזור מאד יקר שארוחה עסקית תעלה לעובד שלכם הון תועפות, והוא יסתובב באזור בתחושת חוסר תמידית. מצד שני, אתם גם לא רוצים להימצא באזור ריק ממסעדות, או כזה שמציע רק איזה פלאפל או שניים. היצע של מקומות לאכול ולהיפגש הוא חשוב, ולא משנה במה החברה או הפרויקט שלכם עוסקים. לאכול תמיד צריך וגיוון באוכל הוא ערובה לעובדים שמחים יותר, באחריות. דבר נוסף שאנשים צעירים מחפשים ואוהבים הוא חדר כושר קרוב לעבודה. כשאתם מחפשים משרד, התעניינו לגבי אפשרויות לשיתוף פעולה עם חדרי הכושר מסביב, אשר יוזילו עלויות עבור עובדיכם. הם יעריכו את זה ואתם תעלו בסולם האטרקטיביות כמקום עבודה. גם שירותים בסיסיים כמו בנק, סניף דואר, חנות כתיבה או בית דפוס ואפילו בית מרקחת וסופרמרקט קטן, מייצרים סביבת עבודה נוחה יותר באופן משמעותי.

חלל עבודה משותף במיקום מנצח

אופיקס מציעה חללי עבודה משותפים במיקומים הכי נוחים בלב העסקים של ראשון לציון. כאשר נבחרו מיקומים אלו, כל הפרמטרים שהוזכרו בכתבה נבחנו ונלקחו בחשבון, תוך בדיקות מעמיקות בשטח. חללי העבודה נגישים בתחבורה ציבורית מכל מקום בארץ ובכל כלי התחבורה. קיימת חנייה חינמית בשפע ואחסון עבור ציוד של האורחים שלכם. האזור עצמו נעים, שופע במסעדות עטורות שבחים על גבי קשת רחבה של רמות ומחירים, וכל שאר השירותים להם אתם עשויים להזדקק בשגרת יומכם.  החללים מעוצבים, מאובזרים וממגונים. כל שנשאר לכם הוא להגיע למשרד בנוחות ובכיף, להתרווח ולרוץ לעבר המטרות העסקיות שלכם, כשלצדכם בתי עסק בדיוק כמו שלכם: צעירים, תוססים ומלאי אמביציה.

מחירו של מיקרו משרד בחלל עבודה משותף החל מ- 95 אלף שקל; השקעה שיכולה להניב כ- 13% תשואה שנתית

הבשורה האחרונה בעולם חללי העבודה המשותפים היא לא עוד תשלומי שכירות מנופחים מדי חודש או לפי שעה,  אלא רכישה של מיקרו משרד בחלל עבודה משותף כנגד תשלום חד פעמי במחיר החל מ- 95 אלף שקל ( 79 חודשי שכירות ).

חברת OFFIX PRIVATE שעומדת מאחורי המיזם החדש מציעה לרכישה כ- 70 חללי עבודה בקומת משרדים בפארק הורביץ ברחובות בשטחים החל מ 6 מ"ר + 250 מ"ר חללים לשימוש עצמי במתחם. כל מיקרו משרד יימכר ברמת גמר וחלקם אף כוללים ריהוט מלא.

מלבד אינטרנט מהיר וחניה חינם לה יזכה כל רוכש, השטחים המשותפים בקומה יכללו חדרי ישיבות, מטבחים מאובזרים וטרקליני עסקים לשימוש הרוכשים.

מחירם של המשרדים המוצעים לרכישה ב OFFIX PRIVATE משתנים בהתאם לגודלם.

מחירו של חדר סינגל בשטח כ- 6 מ"ר+ 250 מ"ר חללים לשימוש עצמי במתחם החל מ 95,500 שקל, מחירו של משרד דאבל בשטח של כ- 8.67 מ”ר החל מ 131,700 שקל, משרד תלת בשטח של 11.37 מ”ר החל מ 152,500 שקל, משרד חיצוני עם חלון בשטח של 15 מ"ר החל מ 182,000 שקל, יחידת משרד (3) עם חלוקה פנימית של קירות זכוכית בשטח של כ-31.23 מ”ר החל מ 369,900 שקל ויחידת משרדים גדולה החל עם חלוקה פנימית קירות זכוכית בשטח של כ-37.323 מ”ר החל מ- 429,500 שקל.

בנוסף הרוכשים ישלמו דמי ניהול קבועים ובתמורה יזכו לשירותיה של חברת ניהול שתשלם בעבורם את החשבונות, תטפל בעבודות אחזקה שוטפות ותספק גם שירותים משרדיים בתעריפים ידועים מראש.

מאחורי המיזם עומד יזם הנדל"ן הוותיק משה פלדמן העוסק ביזמות נדל"ן מעל 35 שנה ומאחוריו פרויקטים רבים בתחום. בין היתר פלדמן אחראי להקמת חברת OFFIX – המציעה להשכרה חללי עבודה ב- 2 מתחמי עסקים בראשון לציון.

קומת המשרדים בה מוקמים חללי העבודה למכירה מתפרשת על פני שטח של 1,200 מ"ר וממוקמת בקומה 4 מתוך 5 קומות בבניין המשרדים האלה שבמתחם העסקים פארק הורביץ במערב רחובות. למתחם גישה תחבורתית נוחה לכל הצירים המרכזיים – הוא צמוד לכביש 411 שמקשר לצומת ביל"ו ולכביש 42 ובעל גישה נוחה לכבישים 431, 6 ו- 4. בסך בכל מדובר ב- 17 דקות נסיעה בלבד לתל אביב.

על אף הגידול המתמשך בדרישה לחללי עבודה משותפים, הקמה וניהול שלהם עדיין דורשים השקעת סכום כסף גבוה ביותר. לכן השקעה כזו נותרה עד היום בהישג ידם של בעלי אמצעים ולא של האזרח הפשוט. אולם המיזם החדש מאפשר גם למשקיעים קטנים  לקחת חלק במהפכת חללי העבודה – גם בהשקעה של סכומים נמוכים יחסית. המיזם החדש מעורר סקרנות ועניין גם בקרב משקיעי נדל"ן שכן בעוד שהתשואות הידועות במשק עומדות על בין 7%-8%. התשואות מרכישת חלל עבודה נעות בין 10% ל-13%. נכס שיירכש בכ- 95 אלף שקל, יניב הכנסה חודשית של אלף שקלים בחודש ויחזיר את ההשקעה ככל הנראה תוך 7 שנים בלבד.

"ההחלטה להציע אפשרות של רכישת משרדים בגדלים משתנים במתחמי העבודה המשותפים היא נישה חדשה להשקעה, שמתאימה למשקיעים קטנים וגדולים ומאפשרת לשלם החל ממאה אלף שקלים על נכס נדל"ני מניב שרשום על שמך בטאבו", מציין משה פלדמן הבעלים של חברת OFFIX PRIVATE.

ההצעה החדשה, כך מעיד פלדמן, מעוררת סקרנות רבה בשוק, בין היתר הודות לתשואה הגבוהה שלה אל מול שאר אפיקי ההשקעה. "לאור הביקוש הגבוה לעבודה בחללים משותפים, נכסים אלו נהנים מסיכויי השכרה גבוהים. בנוסף, כשרוכשים את המשרד הוא כבר מעוצב ומאובזר ברמת גימור גבוהה – לכן אין צורך להשקיע סכום נוסף בשיפוצו. זה בדיוק הזמן לקפוץ על הספינה. הרבה אנשים היום מבינים שבמקום לרכוש משרד בסכום גבוה ולדאוג לו מא' ועד ת', משתלם יותר לרכוש משרד בחלל משותף – ללא כאבי ראש, במחיר הוגן ועם תשואה אטרקטיבית".

סידור המשרד בחלל עבודה משותף הוכח מעבר לכל ספק, כצורת העבודה המפרה והחסכונית ביותר עבור חברות דינאמיות שגדלות ומתפתחות. הכרישים הגדולים של ענפי הדיגיטל והתקשורת היו הראשונים לסמן את המגמה, ואחריהם החלו להצטרף שאר ענפי המשק, באופן כזה שגרם לנו להבין שמה שנתפש כמגמה הפך למעשה כבר לדרך חיים. אבל המציאות הנשקפת למנהל היא לא אותה המציאות שחווה העובד. בעוד שהמנהל רואה את המספרים שגדלים, העובד חווה את אווירת היומיום בחללי העבודה המשותפים וזו לא תמיד פשוטה. כיצד נפשט את החוויה עבור העובדים שלנו ונגרום להם להיות שבעי רצון לפחות כמונו המנהלים? לגזור ולשמור.

חללי עבודה משותפים דרך מראת תפישת הערך של העובד

באוניברסיטת קורנל שבניו יורק חוקרים את התפתחות חללי העבודה המשותפים כבר קרוב לארבעים שנים. אחד המדדים שחוזרים במחקריהם הוא "הרגשת ערך". המדד הזה הנו מדד מופשט המדבר על התפישה של עובד את עצמו במקום העבודה שלו. זהו מדד שלא מתייחס רק ל "כמה מעריכים את העבודה שלי כאן?" אלא מהווה מעין שקלול בין מידת הערך שהעובד חושב שיש למנהלים כלפיו, כפול מידת הערך שהעובד חושב שלקולגות שלו יש כלפיו, ותוסיפו לזה את מידת הזיקה שלו למקום מבחינה חברתית ופיזית. הנתון למעשה מאגד את כל הפרמטרים שתורמים להרגשת הערך והשייכות של עובד למקום עבודתו. המדד הזה משמש הרבה פעמים כאבן בוחן עבור תהליכי שינוי, כמו למשל המעבר מקיוביקלס באופן ספייס לחלל עבודה משותף נטול מחיצות.

אמריקאים אוהבים מספרים וסטטיסטיקות ומפתיע לראות כמה מתהליכי השינוי האלה נמדדים לעומק ועוד בזמן אמת. היחס שחזר על עצמו באופן סיסטמתי הוא כזה: המעבר לחללי עבודה משותפים מוביל לעלייה בהרגשת הערך של העובדים, כתוצאה מהיכולת שלהם לתקשר, לפרגן, להפרות זה את זה, מרגע שירדו המחיצות. אבל אז בחלק מהמקרים אנו עדים לצניחה קטנה במדד הרגשת הערך. הירידה בדרך כלל מתרחשת עקב קשיי ההסתגלות שחלק מהעובדים חווים. לפתע סביבת העבודה מתמלאת בגירויים לחושים ולשכל ובפיתויים של מינגלינג על חשבון זמן עבודה. היכולת לאזן בין כל אלה היא מיומנת נרכשת ולא פשוטה.

אוטונומיה להגברת המוטיבציה

בחברות מסוימות, המנהלים התנסו בישיבה של יומיים-שלושה כאחד העובדים בחלל המשותף, כדי לחוות את ההסתגלות הזאת ממקור ראשון, על מנת להיות מסוגלים לתת מענה מדויק ככל שניתן לצרכיהם של העובדים. אדרבא, אנו אומרים. אין כלי טוב יותר ליצירת אמפתיה בקרב העובדים מאשר הזדהות.

כיצד המנהלים של החברות הגדולות בארה"ב העלו את מדד הערך בחזרה? על ידי מתן אוטונומיה לעובד. ממבדקים שנעשו על קבוצות ביקורת של מאות עובדים בחברות שונות מענפים שונים, כולם עובדים בחללי עבודה משותפים, ניכר כי הדבר שהכי חסר לעובדים הוא הגדרת זהות אישית ופרטיות. העדר זהות אישית נובע מהעובדה שכולם עובדים על אותם שולחנות עם אותם כסאות אחד לאחד, אותו ריהוט משרדי. בהעדר המחיצות אין אפילו מקום לתלות תמונות או לבצע בידול כלשהו שיאפשר לעובד להביע את הזהות האישית שלו.

מנהלים שחזו במדד ובמאפייניו החליטו לתת מענה לצורך הזה. חלקם התחילו להקים את העמדות של השולחנות כנגד קירות עם לוחות, או קירות שקופים שאפשר לצייר עליהם בטושים מחיקים. חלקם חילקו לעובדים ערכות שי עם מסגרות ריקות לתמונות, קליפסים ופוסט-איט'ס, שיאפשרו לעובד לייצר סביבת עבודה ייחודית שמאפיינת אותו מסביבו. והפלא ופלא – מדד הרגשת הערך של העובדים שוב עלה. כמובן שאפשרויות המענה לצורך זה הן יצירתיות כיד הדמיון הטובה. שבו לשיחה עם עובדת ה HR או הרווחה הכי יצירתית שלכם וסביר להניח שרק היא לבד תציע לכם כמה רעיונות מצוינים. אם אתם מרגישים שאתם רוצים לתת מענה מקצועי יותר, ישנם מעצבי פנים מודרניים רבים המתמחים בעיצוב חללי עבודה משותפים. תוכלו לקבל מהם רעיונות כלליים, או לשכור אחד כזה שייתן פתרונות המותאמים במיוחד עבורכם.

עניין נוסף הוא עניין הפרטיות. לעיתים אנשים צריכים להיות לבד ובשקט. הרי רוב העובדים מבלים את מרבית שעות הערות שלהם בעבודה, ועל כן זה רק הגיוני שמפעם לפעם נצטרך רגע לעצמנו. מטרה זו ניתן להשיג באמצעות שימוש בחדרי ישיבות, או חדרונים קטנים ומקורים שמיועדים בדיוק לזה. בחלק מהחברות במשק ישנם חדרונים כאלה שהונחה בהם גיטרה או משחקי הרפיה שמאפשרים לקחת רגע מנוחה מהמרוץ. כשאתם ניגשים לבחור משרדים בעלי חללי עבודה משותפים חשוב לשים לב שיש גם חדרים מהסוג הזה, וכמובן שחשוב לשקף לעובדים שאין כל פסול בכך שמפעם לפעם ובמידת הצורך הם ישבו לבד אם זה מקל על העבודה ותורם לנשמה.

מיכאל (מיכי) סתר הוא הבעלים של SETTER, אחד ממשרדי האדריכלות הנחשבים בארצנו. עם ניסיון של ארבעים שנה מאחוריו והתמקצעות מיוחדת בעיצוב חללים גדולים ומשרדים בפרט. הוא מעצב כיום את המשרדים של שמות כמו: גוגל, דרופבוקס, פייסבוק, Dell-EMC, פורש, סיסקו, פייבר ועוד. סתר מדבר על חללי העבודה המשותפים מתוך היכרות איתם, כמי שהיה שם מהיום הראשון לעצב ונשאר בסביבה כדי להתבונן בהתפתחות.

המנהלים מצביעים ברגליים

"פעם אמרו שבארץ אי אפשר לעבוד בכזה אופן ספייס (חלל עבודה משותף) כי נורא רועש. אבל בכל החברות שבהם עיצבנו חללי עבודה בשנים האחרונות זה היה אופן ספייס טוטאלי. בלי קיוביקלס, בלי מחיצות בין העובדים, הכל פתוח".

סתר מדבר על כך שבמיוחד המנהלים והמעסיקים הם אלה שמתווים את הכיוון לאופן הספייס. זה מעלה נקודה מעניינת והיא הפער בין הגישה של העובדים כלפי חללי עבודה משותפים, לעומת גישת המנהלים. חלק מהטוקבקים מראים שהעובדים לא בהכרח מרוצים מהסידור הזה. הם מביעים תלונות של עובדים שמעדיפים שקט במקום העבודה. גם חלק מהמחקרים בנושא שמניינם הולך ועולה עם האצת הפופולריות של חללי העבודה המשותפים, מצביעים על פרודקטיביות של עובדים שנפגעת בעקבות הסחות דעת.

ויחד עם זאת המנהלים בוחרים בדרך הזו בזה אחר זה ודיווחיהם הנם חד משמעיים: עלייה בתפוקה ושינוי חיובי בהוויי המשרד. ללא ספק היתרונות הבולטים שמשיגים את העלייה המיוחלת בפרודוקטיביות הם, המודולריות של החלל והתקשורת בין האנשים. "אם רוצים לעשות שינויים לא צריך להתחיל להביא קבלנים ולשבור קירות, מדובר בשינויי ריהוט. תקשורת בין אנשים היא ללא ספק טובה יותר בחללים פתוחים כאלה. מכיוון שבחברות הייטק מאוד רוצים תקשורת ושיתופי פעולה בין אנשים מעודדים אופן ספייס". סתר מספר כי לאחרונה עיצב הצוות שלו חלל עבודה שבערב אפשר לפרק אותו על מנת להפוך את החלל לאולם אירועים. הגמישות הזו היא סנסציה ותקדים בעולם העסקי וביטוייה ניכרים משמעותית בחיסכון העלויות הכוללות של החברה.

לא הכל ורוד

סתר לא מתעלם מהחסרונות ונותן גם עליהם את הדעת. הוא מדבר על אובדן הפרטיות בעידן חללי העבודה המשותפים ועל הסחות הדעת בשני המישורים: אקוסטיות וויזואליות. הוא מציין בכלל זה אפילו את ריחות ארוחת הצהריים שהנן הסחה ברובד חושי נוסף. היינו מצפים שהחברות יעשו כל שביכולתן כדי למזער הפרעות אלה אבל הבחירות של הלקוחות של סתר מצביעות אחרת. בעוד שניתן לשפר את האקוסטיקה באמצעות שטיחים ותקרות מיוחדות הרבה פעמים בוחרים המנהלים דווקא ברצפות בטון שאינן מבודדות רעש בצורה הטובה ובתקרות תעשייתיות שחושפות את הצנרת והתשתיות. "אנשים מעדיפים את הלוק על האקוסטיקה. יש חברות שלמות שיושבות על רצפת בטון בלי אקוסטיקה – ומתפקדות. בחברות הייטק צעירות שמחפשות את הוייב והאנרגיה הרעש הוא חלק מהעניין. כשאנשים רוצים להתבודד או להתנתק הם יושבים עם אוזניות", הוא אומר.

ההתמסרות המוחלטת

על פי ההזמנות של הלקוחות של סתר אפשר ללמוד שהרעש וההסחות הן לגמרי חלק מהאנרגיה הצעירה הפועמת שמבקשים המנהלים להזרים בעורקי העשייה של עובדיה. אנרגיה בקצב שייחודי רק לחברה שלה שמעצבת את הקסם המיוחד שהוא רק שלה. ממש כמו רעש של עיר המעצב אופי מסוים שמשתנה מעיר גדולה אחת למשנותיה. ביטוי נוסף להתמסרות המנהלים של החברות הגדולות לתרבות העבודה שמביאים איתם חללי העבודה המשותפים, ניכרת בהחלטה של רבים מהם לוותר לגמרי על משרד פרטי ולשבת באופן ספייס ביחד עם העובדים. ביטויי ההיררכיה כפי שהכרנו אותם מעידן הקיוביקלס נעלמים כליל. הערכים שמנחים את התרבות החדשה הם ערכים של שוויון, שקיפות ודמוקרטיה. כשרוצים להתנתק או לנהל שיחות פרטיות משתמשים בחדרי ישיבות או תאי טלפון שתוכננו בדיוק למטרה זו. "גם במשרדים נפרדים שבהם יושבים שניים או שלושה בחדר אם מישהו צריך לדבר בטלפון הוא יוצא לחדר המדרגות", אומר סתר.

משרד אדריכלים סתר  https://goo.gl/aF3Cv3

תודה רבה ל "כלכליסט" על המידע   https://goo.gl/jjzqRK

קצת על חללי עבודה משותפים בעולם

לאחר שהבנו מה הם חללי עבודה משותפים והתחלנו להסתגל לקונפסט, לשמוע מהסביבה על עוד ועוד מכרים מהמעגלים הקרובים והרחוקים שלנו שעוברים לעבוד בצורה כזאת ואולי אפילו שוקלים את הכיוון בעצמנו, חשבנו שיסקרן אתכם לשמוע לא רק על המצב בארץ אלא על השחקניות הגדולות בשוק העסקים בעולם. איזה מדינות כבר עמוק בפנים? אילו חברות עובדות בצורה כזאת ומה יש להן להגיד בנושא? או בקיצור כמו שאומרים החבר'ה הצעירים: מה הלו"ז?

מגמה עולמית בקנה מידה יוצא דופן

אתם אולי תופתעו לגלות שמדינות מסחר גדולות ומפותחות בעולם כמו דרום קוריאה, ארה"ב והונג קונג עובדות בצורה הזאת בהיקף רחב כבר חמש שנים. התופעה החלה לצמוח ב 2012-2013 ובתוך שנתיים-שלוש היקף הדרישה לחללי עבודה משותפים במדינות האלה ואחרות המקבילות להן צמח במאות אחוזים. ב2015-2016 הצטרפו למשחק עוד שחקניות גדולות, למשל מהמזרח הרחוק ביניהן: סין, מלזיה, טייוואן, הודו, תאילנד ועוד. ב2017 הצטרפו גם פקיסטן, אזרבייג'אן ואפילו מדינות כמו מונגוליה ונפאל.

ברור לגמרי שמדובר במגמה גלובאלית עצומה שאת מידת הפופולריות שלה בוודאי נצליח לאמוד באופן מדויק יותר רק מרטרוספקטיבה בעוד מספר שנים. תחשבו על אינסטגרם לפני חמש שנים: לרבים מאיתנו האפליקציה כבר הייתה מותקנת על הטלפון, אבל מי חשב שמחזורי המכירות הגדולים ביותר של החברות הגדולות ביותר משק יגיעו מאפליקציית התמונות ה"חביבה" הזאת שבאותה תקופה זוהתה בעיקר עם בני נוער? אלא שמגמת חללי העבודה המשותפים היא לא וירטואלית אלא פיזית לגמרי מה שמכניס אותה לליגה אחרת לגמרי משל עצמה.

דוגמא מצוינות להצלחה הגלובאלית הזאת היא המיזם של ליאן ביזלי. ליאן עבדה הרבה שנים בענף הפרסום בלונדון עד שלבסוף התפטרה והחליטה לעבור לאסיה. בהונג קונג היא הכירה את עולם השיווק הדיגיטלי ולענף הזה שמה פעמיה. היא עבדה עבור חברה אמריקאית מהונג קונג ומצאה את עצמה שוב ושוב משתרכת בין חללי עבודה משותפים בחיפוש אחר החלל המושלם עבורה. "היו כל כך הרבה ופשוט לא ידעתי במה לבחור". היא קיבלה המלצה מדויקת מחברה ובכך תמו חיפושיה אבל היה נראה לה מאד מוזר שהמקום הנפלא שנבחר על ידיה נטול כל נוכחות אינטרנטית ולכן אנשים במצבה לעולם לא יצליחו למצוא אותו. הדבר הזה הצית אצלה צורך. היא קראה לזה "כמו TripAdviser של חללי עבודה משותפים". ליאן הקימה את מנוע החיפוש CoWorker שמתהדר בסלוגן: Work Outside The Box (תעבוד מחוץ לקופסא). מנוע החיפוש חולש על פני מעל תשעת אלפים חללי עבודה שנפרשים על פני 158 מדינות בעולם. כך, פרילנסר מכל מקום בעולם שמבקש למצוא מקום עבודה נוח בסגנון שהוא מכיר ואוהב בכל מקום בעולם, לא צריך להתאמץ מעבר להקלדת העיר והמדינה בשורת החיפוש. הוא מקבל את כל הפרטים שהוא צריך מאנשים שמבינים את הצרכים שלו ובדקו את הנתונים נאמנה בשבילו. השנה גייסה ליאן מיליון דולר מחברת ההשקעות העולמית Angel Investor שמשקיעה בבריטניה, רוסיה, קנדה ובסטארט-אפים מליחים רבים בסיליקון ואלי בארה"ב.

השחקניות הגדולות ממליצות

בארצות הברית זיהו מזמן את המומנטום ולאחר שבשנים האחרונות היקף העבודה בחללי עבודה משותפים הלך וגדל, השנה הם כבר הגיעו למצב שסניף חברת Microsoft בניו-יורק למשל, מממן את המנויים בחללי העבודה המשותפים עבור כשליש מעובדיה. זאת לדבריהם מתוך הגדילה המשמעותית בתפוקה שהם רואים ששהיית עובדיהם בחללי עבודה משותפים מייצרת. באחד הראיונות שלו אמר מאט דונובן, שמנהל תחום מוצר, מדיה חברתית ושיווק בחברת מייקרוסופט, שמאז שהם העבירו את הצוותים שלהם לחללי עבודה משותפים – אחוז שביעות הרצון שלהם הן בנתון שמדבר על תפוקת העובדים והן בנתון שמדבר על שביעות רצון מחלל העבודה, עברו את התשעים .."מדובר במספר מאד יוצא דופן".. כך הוא אומר. הההיסטוריה מוכיחה שהוא צודק.

גם ג'ין נגויאן מהצוות של Pinterest מציינת עלייה בשביעות הרצון מאז החלו לעבוד בחללי עבודה משותפים. היא מדברת על הגמישות שמתאפשרת בעבודה בחללי עבודה משותפים, היכולת לעשות צעדים נועזים יותר בניסיון לחדור לשווקים שונים מתוך האלסטיות בהתרחבות או התכווצות בחלל העבודה במידת הצורך ומעל הכל, לדבריה, הרעיון של היכולת להתרחב בצורה מדויקת ובדיוק לפי הדרישה.

רוצים לקחת חלק במשחק של הגדולים? מוזמנים אלינו לפרטים נוספים.

לפני קצת יותר משנה וחצי היו בישראל כ-70 חללי עבודה משותפים בלבד. כיום, מנתוני האתר Spacing שמרכז מידע על כל חללי העבודה המשותפים בארץ, עולה כי פועלים לא פחות מ-217 מתחמים כאלה בישראל – עלייה של 210 אחוזים. לאור הנתונים הלא מעודדים על ריבית אפסית במשק וקיפאון בשוק הנדל"ן, עם ירידה של 1.2 אחוזים במדד מחירי הדירות בחצי הראשון של 2018, רבים נושאים את עיניהם דווקא לתחום הזה, שעל פי התחזיות צפוי להמשיך ולהתפתח מאוד בשנים הקרובות.

אז מהו הסוד של מתחמי העבודה המשותפים? למה כל כך הרבה אנשים בשנים האחרונות בוחרים שלא לשכור משרד משלהם, אלא לעבוד במתחמים שהופכים למעין קהילות של ממש – עם אופי, חיים וקצב משלהן?

"אם אדם רוצה לשכור משרד משלו, הוא צריך לדאוג גם לארנונה, ניקיון, ביטוח, דמי ניהול ועוד אלף ואחד מטרדים כאלה", מסביר משה פלדמן, מנכ"ל OFFIX המפעילה שני מתחמי עבודה משותפים בראשון לציון. "מנגד, כשאתה עובד בחלל עבודה משותף, מישהו אחר למעשה דואג לכל הדברים האלה בשבילך, ואתה יכול להתרכז אך ורק בפיתוח העסק שלך".

המתחמים המשותפים, כך הוא מסביר, הם האזור האידאלי לנטוורקינג שבסופו של דבר יקדם את העסק שלך. שם אתה עובד לצד רואי חשבון, עורכי דין, מקדמי אתרים, מתכנתים, גרפיקאים, סוכני ביטוח ועוד. הייעוץ וההפריה ההדדית ניתנים במתחמים אלו ללא תשלום – ויש לכך ערך עסקי רב.

בנוסף, במתחם עבודה משותף העובדים אמנם משלמים על המשרד שבו הם עובדים, אך מקבלים גם שירותים נוספים ללא תוספת תשלום, לרבות מטבח מאובזר, חדר ישיבות, אזורי עבודה משותפים ושירותי משרד. בחלק ממתחמי העבודה המשותפים יש גם פעילויות הווי והעשרה לכל העובדים ללא תוספת תשלום.

אפיק השקעה לא רק לבעלי הון

על אף הגידול המתמשך בדרישה לחללי עבודה משותפים, הקמה וניהול שלהם עדיין דורשים השקעת סכום כסף גבוה ביותר. לכן השקעה כזו נותרה עד היום בהישג ידם של בעלי אמצעים ולא של האזרח הפשוט. אולם כעת, פלדמן משיק שירות שיאפשר לאנשים נוספים ורבים לקחת חלק במהפכה הזאת – גם בהשקעה של סכומים נמוכים יחסית.

"בתקופה האחרונה התחלנו להציע אפשרות של רכישת משרדים בגדלים משתנים במתחמי העבודה המשותפים של Offix", הוא מספר. "זו בעצם נישה חדשה להשקעה, שמתאימה למשקיעים קטנים וגדולים ומאפשרת לשלם החל ממאה אלף שקלים על נכס נדל"ני מניב שרשום על שמך בטאבו".

ההצעה החדשה, כך מעיד פלדמן, מעוררת סקרנות רבה בשוק, בין היתר הודות לתשואה הגבוהה שלה אל מול שאר אפיקי ההשקעה. "התשואות הידועות במשק עומדות על בין שבעה לשמונה אחוזים. אצלנו הריביות עומדות על בין עשרה ל-13 אחוזים. נכס שיושכר ב-95 אלף לדוגמה, יניב הכנסה חודשית של אלף שקלים בחודש ויחזיר את ההשקעה ככל הנראה תוך שבע שנים בלבד".

לדבריו, לאור הביקוש הגבוה לעבודה בחללים משותפים, נכסים אלו נהנים מסיכויי השכרה גבוהים. בנוסף, כשרוכשים את המשרד הוא כבר מעוצב ומאובזר ברמת גימור גבוהה – לכן אין צורך להשקיע סכום נוסף בשיפוצו. בעלי המשרדים ישלמו דמי ניהול קבועים ובתמורה ייהנו מחברת ניהול שתשלם בעבורם את החשבונות, תעשה עבודות אחזקה שוטפות ותספק גם שירותים משרדיים בתעריפים ידועים מראש.

כיום מציע פלדמן משרדים בגדלים משתנים שמתאימים לאדם אחד עד ארבעה. המתחם כולל כאמור לא רק את המשרד, אלא גם שירותים נוספים כמו חדר ישיבות, מטבח, טרקלין עסקים, אינטרנט מהיר וחנייה בחינם. בעלי המשרדים יכולים גם להיעזר בשירות ניהול לנכס, הכולל מציאת דיירים, גביית כספים וליווי צמוד.

עם זאת, לא הכול ורוד למשקיעים. חשוב לציין כי כשרוכשים משרד במתחם משותף, יש לשלם דמי ניהול ואחזקה גם כשאף אחד לא משתמש בו, כמו לדוגמה בטיסות לחו"ל. עם זאת, גם אם המשרד לא יהיה בשימוש לתקופה קצרה, ההשקעה עדיין נחשבת רווחית ביותר בטווח הארוך.

"כיום, חללי העבודה המשותפים מהווים רק כאחוז אחד מכל הנדל"ן המניב בארץ", מסביר פלדמן. "אבל אני ועוד אנשי עסקים רבים מאמינים שהתחום הזה גדל בקצב מהיר וזה בדיוק הזמן לקפוץ על הספינה. הרבה אנשים היום מבינים שבמקום לרכוש משרד בסכום גבוה ולדאוג לו מא' ועד ת', משתלם יותר לרכוש משרד בחלל משותף – ללא כאבי ראש, במחיר הוגן ועם תשואה אטרקטיבית".

מחקרים בנושאי פרודוקטיביות ומידות תפוקה במקומות עבודה ביחס למצב העניינים של העובדים מראים בצורה מגמתית וחד משמעית שפרודוקטיביות מואצת מובילה לשיפור מצבו של העובד. לכן זה לא מפתיע שבעלי עסקים המתמקדים בהאצת הפרודוקטיביות בדרך כלל מחזיקים בעובדים שמחים ובריאים יותר. תהליך האצת הפרודוקטיביות מתנהל בכמה רמות. במאמר זה נעסוק בפן הבסיסי שממנו כדאי להתחיל: סביבת העבודה.

סביבה מיטיבה לתהליכי האצת פרודוקטיביות

ישנן שלוש מערכת יחסים שמשפיעות על ההוויה כולה של העובד במקום העבודה. בינו לבין עצמו, בינו לבין הקולגות שלו ובינו לבין הממונה. כשאנחנו ניגשים לבחור את סביבת העבודה המיטיבה עלינו לקחת בחשבון את שלושת הפקטורים הללו ובאיזה סביבת עבודה הם יבואו לידי ביטוי ופעולה בצורה הטובה ביותר.

כדאי לחשוב על הנוחות הפיזית של העובד: הארגונומיה של השולחן והכיסא ותמיכה פיזית טובה אם הוא נוטה לשבת שעות מרובות מול המחשב.

מומלץ גם לתכנן סביבת עבודה שמאפשרת תקשורת תקינה טובה ורציפה בין העובדים שעובדים ביחד. קשר עין למשל, מוכח כגורם המשפר תקשורת בין-אישית לאין שיעור.

ברמת הממונה, כדאי לייצר סביבה שבה מצד אחד העובד גלוי ושקוף אבל מצד שני "לא יושבים לו על הראש". מצב כזה מייצר מציאות שבה מצד אחד לעובד יש מוטיבציה להראות תפוקה אבל מצד שני הוא לא מרגיש מאוים.

מידת הנוחות של סביבת העבודה

כדאי לחשוב כיצד אנחנו יכולים לעצב סביבת עבודה שמייצרת נוחות לא רק פיזית אם כי גם מנטלית. החלום של כל מנהל הוא שהעובד ירגיש בעבודה כאילו זה בית שני שלו. בוא נחשוב על חוט השני שמשותף לכל הבתים. זה לא העיצוב, לא הריהוט, לא המבנה ולא המיקום. כל אלו משתנים שמשפיעים אבל פחות רלוונטיים. הדבר המשותף לכל הבתים המאושרים הוא הרגשת הנוחות.

מה שמייצר הרגשת נוחות הוא קודם כל ומעל לכל: הקרבה בין בני המשפחה. בכל המשפחות יש מחלוקות וקונפליקטים, זהו מאפיין הכרחי של אורגניזם חי המורכב מפרטים. הבתים שמרגישים בהם באמת נוח הם הבתים שלמרות הכל, יש בהם קרבה אמיתית. כשנמצאים קרוב זה לזו פיזית, כמו למשל כמה ילדים שחיים ביחד באותו חדר, לומדים להסתדר. כשנמצאים קרוב מתרגלים לנוכחות אחד של השנייה ובמרוצת הזמן כל הרגשה של אי נוחות או שאולי שופטים אותי, מתמוססת. לכן בשביל לייצר צוות מנצח שמרגיש בנוח כמו בבית, חשוב לייצר קרבה. העובדים לא צריכים לשבת אחד לשנייה על הראש אבל חשוב שלא תהיה ביניהם יותר מדי חציצה פיזית. קירות ודלתות שקופים למשל הם מצוינים מכיוון שהם מאפשרים קשר עין והרגשה של ביחד.

אנשי מקצוע דומים

עוד מקור הפרייה מעניין שעשוי לתרום למידת הפרודוקטיביות והיצירתיות הוא יצירת קשרים עם אנשי מקצוע דומים. כאן מדובר בדבר שהוא בגדר רשות אבל אם אתם בלאו הכי מתכננים סביבת עבודה חדשה, שווה לחשוב בכיוון.

פעם משרד היה אי מבוצר. לכל אחד היה משרד משלו, כל אחד היה סגור מאחורי פלדלת ויכול היה להיווצר מצב ששני משרדים עובדים ביחד באותו בניין ואין לאחד מושג מה עושה השני. כיום, בעידן שבו נטוורקינג הוא עקרון מכתיב בשמי עולם העסקים נהייתה הרבה יותר פתיחות ומודעות לשיתופי פעולה. לכן כדאי לקחת בחשבון מי הם השכנים בסביבת העבודה שלי.

לדוגמא: אם אני משרד דיגיטל שמתעסק באינטרנט, יהיה לי יותר מעניין לשבת בקרבת אנשים שמתעסקים בקריאייטיב או גרפיקה. כשאצטרך טיפ מקצועי בנושא יהיה לי חבר קרוב שבמקרה (או לא) זהו תחום ההתמחות שלו. אם תשכרו אנשים שאוהבים את מה שהם עושים ותשימו לידם אנשים אחרים שעושים דברים דומים וגם הם אוהבים את מה שהם עושים, אתם תכתיבו מתכון בטוח לשיחות בלתי נגמרות סביב שולחן ארוחת הצהריים במסעדה הקרובה. אנשים תמיד מתערבבים, בטח ובטח אנשים שעושים דברים דומים. תנו לחוקי החיברות והסוציולוגיה לשחק לטובתכם על ידי יצירת סביבה בעלת הפוטנציאל הגבוה ביותר להפרות את העובדים שלכם ולייצר בעולם שלהם שיח רלוונטי והתלהבות לגבי תחומי העבודה שלהם.

לסיכום,

האצה בפרודוקטיביות של העובדים שלכם היא שוות ערך לתיעול כוח העבודה הזמין. זהו מצב שמיטיב עם שני הצדדים: הן עם מקום העבודה והן עם העובד. עובדים שמסתובבים הרבה ומורחים את הזמן הם עובדים שבמרוצת הזמן יהפכו להיות מתוסכלים. לעומתם, עובדים יוזמים שלוקחים חלק, מתלהבים ממה שהם עושים, מרגישים בנוח בסביבה שלהם, רוקמים עולם סביב העבודה שלהם וצופים בגרף העלייה של התפוקה שלהם אלה לא רק עובדים מאושרים יותר אלא גם עובדים שסביר שיתקדמו ויפתחו לא רק את מקום העבודה שלהם, אלא קודם כל את עצמם.

מחפשים משרדים המקנים לכם סביבת עבודה מושלמת למיקסום הפוטנציאל העסקי שלכם? צרו עימנו קשר לקבלת פרטים נוספים

אחת ההתלבטויות הגדולות של בעלי עסקים שמחפשים בית עבור העסק שלהם היא באיזה חלל לבחור? השיקול אולי המשמעותי ביותר הוא בוודאי השיקול הכלכלי. אם כסף לא היה פקטור, כנראה שהייתם שוכרים משרד בקומה הכי גבוהה במגדל הכי נחשק באזור הכי טרנדי, אבל כסף הוא משאב מוגבל שכדאי לתעל בתבונה. רבים חושבים שהמעבר לחללי עבודה משותפים קורית משיקולים של שינוי סגנון עבודה וניסיון להתאים לזמן ולמקום אבל האמת היא ששיקול מרכזי בשינוי הזה הוא שיקול כלכלי. מחזיקים במשרד מסורתי? בואו תשמעו על מה הולך לכם הכסף וכיצד אפשר לחסוך אותו.

השכרה

זה לא סוד שמחירי הנדל"ן בארץ הם גבוהים. לשכור משרד באזור עסקים טוב זו הוצאה גבוהה מאד ובכל זאת ישנם בעלי עסקים שחושבים מחוץ לקופסא ומצליחים לחסוך עלויות. כיצד? ראשית, הם מפשיטים את הצרכים מהקליפות המוכרות שלהם. בעל עסק צריך להבין איזה בית בדיוק הוא מחפש לעסק שלו על ידי שאילת שאלות כמו: כמה עובדים יש לי כרגע שצריכים מקום עבודה קבוע? לכמה זמן המשרד הזה אמור להתאים? מתי ארצה לבצע שינוי שוב וכמה עובדים אני צפוי לגייס עד אז? איפה אני רוצה את המשרד שלי? האם אני רוצה לקחת על עצמי את הניהול הלוגיסטי של המשרד? ממש לשבת ולרשום את כל השאלות הרלוונטיות ולענות. הבעייתיות הכלכלית המגולמת במשרד מסורתי המורכב מתאים או חדרים הוא חוסר הגמישות לשינויים. נניח והעסק חווה צמיחה אדירה בתקופה מסוימת ומספר העובדים שאתם מגייסים גדל פי שלושה ארבעה או חמישה ביחס לתחזיות? אתם בבעיית מקום חמורה וכנראה שתאלצו לחוות מעבר שוב על כל ההוצאות שמשתמעות מכך. לעומת זאת, אם תלכו הפוך ותיקחו משרד שכרגע יש בו הרבה מקומות עבודה ריקים שמחכים להתמלא גם תשלמו הרבה יותר ממה שאתם צריכים בפועל וגם תחוו תחושת כישלון אדירה באם הדברים לא ילכו מתכונן והמקומות האלה ישארו ריקים. מילת המפתח במיוחד עבור עסקים שנמצאים בתהליך גדילה היא: גמישות. גמישות במבנה המשרד תביא לכם הקלה משמעותית בהוצאות.

עיצוב

פן נוסף וחשוב לא פחות הוא בנראות של המשרד. תחשבו על עצמכם כשאתם מגיעים למשרד של קולגה או מתחרה. ניתן ללמוד על העסק שאתם מבקרים מיד מרגע כניסתכם למשרד ואע"פ שלא כל כך נעים להודות את זה, כולנו שופטים לפי הנראות. אנחנו בוחנים את הספות, את עיצוב המשרדים, את מכונת הקפה, את המקוריות והחדשנות שאנחנו תופשים בעין ואפילו את הלבוש של העובדים. השיפוט הזה הוא טבעי ומהווה עבורנו כלי למידה אסטרטגי כדי להבין מי עומד מולנו. זו הסיבה שבעלי עסקים לוקחים מעצב ומשקיעים המון כסף בתכנון ויישום של חזות ייחודית ומעודכנת שבאה לידי ביטוי בצבעים בקירות, ריהוט שמתחבר לסגנון הכללי, תמונות, שולחנות, כיסאות ואפילו שירותים. ממש כמו במסעדה, גם במקום עבודה נראות של שירותים יכולה לספר סיפור שלם על אופי המקום. דרך טובה להימנע מהתעסקות בתכנון והקצבת תקציב לעיצוב היא כמובן לשכור שטח מעוצב ויפה שמי שתכנן אותו כבר עשה את העבודה הזאת בשבילכם. כאשר בוחרים בחלל עבודה משותף למשל, אין מקום לציפיות או אכזבות. מדובר בתוצר עיצובי מוגמר שאתם יכולים לבחור אם מתאים לכם או לא. כשאתם תכנסו לשם בפעם הראשונה, תדעו בדיוק מה יחווה המתחרה או הקולגה שלכם שיכנס למשרד שלכם בפעם הראשונה.

תחזוקה

עוד מטחנת כסף ידועה במשפחת הוצאות המשרד היא כמובן תחזוקת המשרד. אתם הקוראים לבטח יכולים לתת שלל דוגמאות של הוצאות צפויות לא צפויות הקשורות לתחזוקה שניפחו את התקציב באופן שלבטח לא חזיתם אותו בהתחלה. תחזוקת המשרד כוללת בתוכה קודם כל את נושא הניקיון: אתם יכולים לבחור האם לגייס עובדי ניקיון מהשוק בצורה פרטנית או לשכור חברת ניקיון. חברות ניקיון הן לא זולות בכלל ולכן אם החלטתם לגייס לבד יש קודם כל לקחת בחשבון את הזמן של מחלקת משאבי אנוש שיוקצה להשמה של עובדי הניקיון. זה כמובן מגלם בתוכו תקופת הסתגלות של העובד ובחינה משותפת של מידת ההתאמה. הסטטיסטיקה מדברת על כך שיעברו שבעה עובדים לפחות עד שיקרה הקליק. בזמן הזה אתם משלמים לעובד על חופשות חגים ימי מחלה וכל ההוצאות הנלוות. ומה לגבי מוצרי ניקוי? מכשירים? עובדי ניקיון מקצועיים לעיתים מביאים את אלה איתם אבל בהרבה מקרים גם לא. תחזוקת משרד כוללת גם דמי ניהול עבור אחזקת התשתיות בבניין. היא כוללת תיקונים של קלקולים בלתי צפויים הקשורים לשימושים שלכם והיד עוד נטויה. אם החלטתם ללכת על זה, אל תשכחו לקחת בחשבון את הזמן שייקח לכם לבצע סקרי שוק שבלעדיהם לא תעשו את הבחירות המושכלות ובוודאי לא תדעו למצוא את הספקים המשתלמים יותר. זכרו תמיד שהזמן שלכם שווה ערך לכסף.

הקטנות הגדולות

עוד סט של הוצאות שלעיתים נוטים להקל בו ראש הוא "הוצאות קטנות". טעות שגורה כבר במינוח כי אלה הרבה פעמים מתגלגלים להיות הוצאות שהן בכלל לא קטנות. הכוונה היא כמובן לאוכל ולשתייה במשרד, למוצרים נלווים כמו ניירות טואלט, כלים וסכו"ם, סבונים וכי"ב. אם החלטתם שאתם לא מממנים לעובדים שלכם את הארוחות חשוב במיוחד להביע את האכפתיות שלכם דרך הבחירות שאתם עושים למוצרי האוכל הקטנים שמלוים את העוד לאורך כל היום. כיום עובדים הם מאד ביקורתיים ואוחד הפרמטרים שדרכו הם בוחנים האם לעבוד אצל מעסיק מסוים או לא הוא "תנאים סוציאליים". איזה קפה יש במשרד? איזה חלב יש במשרד? האם יש גם חלב סויה? האם יש מגוון של תיונים? האם יש עוגיות לנשנש כשרעבים? שבקטגוריה הזו אנחנו מדברים על מוצרי מלאי שצריך לנהל ולדאוג לתחזוקתם באופן שוטף. הוצאות שמגיעות למאות ויכולות גם להגיע לאלפי שקלים בחודש בקלות. גם כאן שווה לחשוב האם אתם מעוניינים לקחת על עצמכם את התכנון הניהול וההוצאות, או שאולי עדיף לכם פשוט לשכור חלל בתוך חלל עבודה משותף ולתת לאחרים לדאוג לנושא הזה ולשאת בהוצאות הכרוכות.

חללי עבודה משותפים הם קונספט שנהגה בהמבורג גרמניה עוד בשנות החמישים. מפתיע, לא? ובכן, לא כל כך. יש קונצנזוס בקרב אנתרופולוגים שמדבר על זה שתהליכי החיברות במדינות חמות הם טובים יותר. תרבויות במזרח התיכון נוטות לפתח מערכות יחסים ביתר קלות מאשר במדינות קרות. בגרמניה של שנות החמישים לא היה קל להניע את העובדים שלך להתחבר וכך קם איש מהפכן שאמר: "רגע, מה אם נשבור את כל הקירות במשרד?" האיש הזה הקדים את זמנו ולאבולוציה לקח מעל חמישים שנה לצמצם את הפער. אז מה הם היתרונות של חללי עבודה משותפים? מנינו עבורכם שלושה יתרונות מרכזיים.

חסכון בעלויות

יותר ויותר השוואות מראות לנו באופן חד וברור שעבודה בחלל עבודה משותף היא משמעותית זולה יותר. משרדים שמורכבים מחדרים רבים הצריכו מאתנו הרבה זמן המוקצה לתכנון; את מי נושיב איפה כדי שאף אחד לא ייעלב? כיצד נעצב את המשרד? ביצוע סקר שוק עבור כל הרכיבים שצריך לקנות החל מתמונות לקירות כלה במכונת קפה ועד מדפסות. ומה לגבי חברת ניקיון? חברת אחזקה? דמי ניהול? כל הדברים האלה מיתרגמים להרבה מאד כסף ברמה השנתית. היופי בעבודה בחללי עבודה משותפים הוא הראש השקט. שוכרים חלל בהתאם למספר העובדים שיש לי היום ובעלי המקום דואגים למלא עבורנו את כל הצרכים. מעבר לכך שהחוזה מול עבודה בחללי עבודה משותפים הוא גמיש. אם הגדלתי את מצבת העובדים אני פשוט מגדיל את החלל שלי בלי הצורך לעבור משרד ולהתחיל את כל התהליך הזה מחדש.

מערכות יחסים טובות יותר

אין עוררין על כך שעבודת צוות טובה מולידה תוצאות. אי לכך ובהתאם, היתרון הבולט ביותר של חלל עבודה משותף הוא הקהילתיות שמתהווה כתוצאה מהעדר קירות שמפרידים בין עובד למשנהו. אנלוגיה טובה לכך תהיה יחסי שכנות בבניין. קחו בניין אחד שבו השכנים חיים עם דלתות פתוחות. אפשר להיכנס, להיעזר, לקחת כוס חלב כשצריך וסתם לשבת לכוס קפה בערב. מנגד, בוא נחשוב על בניין שבו לאף אחד אין כלל מושג מי גר בקומה שמעליו או מתחתיו. כעת מתפוצץ צינור בבניין או שקורית כל תקלה אחרת. באיזה מהבניינים לדעתכם יהיה קל יותר ומהר יותר לפתור את התקלה? התשובה הברורה מאליה לשאלה זו מניעה עוד ועוד בעלי עסקים לבחור בחללי עבודה משותפים.

מודעות למה שקורה עם העובד

נתקלנו במקרה מעניין במאמר מעיתון עסקים בריטי שגולל סיפורים אודות התערבות חיובית מצד הנהלת מקומות עבודה שעזרה משמעותית לעובדים. המקרה דיבר על עובד פקיסטני שעבד בחברה שעובדת בחלל עבודה משותף. במשך ימים העובד היה מדבר בטלפון יותר מהרגיל ובפקיסטנית. אמנם איש לא הבין את התוכן אבל כולם הרגישו את הסערה והאנרגיות הקשות שעולות מהדברים. העובדים דיווחו להנהלה ואלה החלו לעקוב. לאחר מספר ימים כאלה הם זימנו את העובד ושאלו אותו בפשטות: מה קרה? העובד שהיה טעון מאד פשוט התפרץ בבכי במקום וסיפר להם שהוא ואשתו החליטו להיפרד לאחר תקופת נישואין של כמעט עשרים שנים. העובד האומלל לא הרגיש בנוח להציף את הדבר או לבקש חופשה מתוקף היותו עובד נאמן ומסור. השותפים שמנהלים את החברה הגדילו ושלחו אותו למשימה בארה"ב שבדיוק הייתה על הפרק. כך יצא שבזכות החשיפה שבחלל עבודה משותף, המנהלים שמו לב למצוקה של העובד הטוב הזה והוא כתוצאה מכך קיבל "חופשה" במדינה אחרת. הוא המשיך לעבוד ולקבל משכורת אבל קיבל הזדמנות לצאת מתוך הקלחת הרותחת שהיו שרויים בה חייו באותה עת.

מעוניינים בפרטים נוספים ? צרו איתנו קשר עוד היום בטפסי האתר או התקשרו לתיאום פגישת ייעוץ